בפעם השלישית החודש שנאלצתי לשחזר את סיסמת הסקייפ שלי התחלתי לחשוב שאולי משהו כאן לא בסדר. פעם זה היה קל. היתה לי רק סיסמה אחת לזכור. זאת של ההוטמייל. אחר כך הצטרפו אליה הסיסמה של אינטרנט זהב והפורומים של תפוז. זה כבר היה קצת יותר מידי אז כתבתי את כולם במחברת. אחר כך הצטרפו הג'ימייל, הבנק, פייסבוק, טוויטר, וורדפרס, לינקדאין, יוטיוב, דרופבוקס. אני רק מתחמם. בעבודה הייתי צריך סיסמת כניסה למחשב, לשרת, למערכת סאפ, למערכת ניהול נסיעות. המחברת כבר לא הספיקה יותר.
Continue Reading →
בקיץ 2011 השתתפתי בקורס עיצוב חוויית משתמש לסמארטפון שהעבירו ברק דנין ועידוא שביט. זהו קורס עומק שכלל 12 מפגשים שבועיים בני 4 שעות כל אחד ובסך הכל 48 שעות של חוויית משתמש ממוקדת לסמארטפונים. תרגיל סוף הקורס כלל אפיון אפליקציה לשימוש בתחבורה ציבורית, או ליתר דיוק, באוטובוסים. הפוסט כולל מצגת המסבירה את תהליך האפיון ואת התוצרים.
בדיקת שמישות היא דרך מצוינת לקבלת תמונת מצב של שימוש במוצר בתנאי אמת על-ידי משתמשים אמיתיים. כשעורכים בדיקת שמישות במהלך תהליך פיתוח מוצר, הרבה פעמים מגלים מקומות בהם המשתמשים הולכים לאיבוד בלי יכולת לסיים את המשימה שהטלנו עליהם. כשהמבדק נערך על מוצרים קיימים, הוא יכול לבחון למה משתמשים אינם עושים שימוש בפונקציה מסוימת באתר, מדוע אחוז ההמרות בדף מסוים נמוך מהמשוער, למה אחוזי הנטישה בשלב הצ'קאאוט גבוהים מהממוצע וכד'.
בכתבה הקודמת בחנו את הקשר בין צורה של כפתור לפעולה אותה הוא מבצע. בחנו כפתורים עגולים במוצרים שונים ובממשקים באינטרנט. ראינו כפתורי כספומט שטוחים ששואבים השראה מעיצוב ממשקים ותוך כדי כך פוגמים בשימושיות שלהם. בכוון ההפוך, ראינו אימוץ בעייתי של צורת כפתור מהעולם הפיזי בו פעולה נעשית עם האצבע לתוך העולם הוירטואלי בו הפעולה נעשית עם חץ העכבר. ניתחנו פעולה של כפתורים אליפטיים המבצעים בדרך כלל שתי פעולות מנוגדות בשני קצותיו של הכפתור, וראינו שלושה פתרונות שונים להפעלה של מתגים בסמארטפונים.
בכתבה הקודמת חיפשנו עוגנים בעולם הפיזי בכדי להסביר הטיות תפיסתיות שקיימות אצלנו כבני אדם ואשר משפיעות על האופן בו אנו מגיבים מול ממשקים. ראינו שלדרך בה אנו חווים את העולם סביבנו יש השפעה על האופן בו אנו תופסים תופעות שונות. לדוגמה, זיהוי של אור וצל עם צורת משטח בולטת או שקועה, נובע מההרגל שלנו לאור שמש המגיע מלמעלה. אנו עושים שימוש בהטיה תפיסתית זו כשאנו מעצבים כפתורים עם גרדיאנט צבעוני עבור ממשקי מסך. גם סידור של כפתורים על-גבי המסך מושפע מהתפיסה המרחבית שלנו כאשר ל'מעלה' נתפס בדרך כלל כ'יותר' ו'למטה' כ'פחות'.
אם אתם קוראים את הפוסט הזה, כנראה שכמוני, אתם חיים את העולם הדיגיטלי שנשקף אלינו ממסכי מחשב ומטלפונים חכמים. לעתים אנחנו שקועים כל כך עמוק בתוך החוויה הוירטואלית הזו, שאנו שוכחים שאינטראקציות רבות הנדרשות מאיתנו מול מחשב או מול מסך מגע, התחילו בתור אינטראקציות אמיתיות בעולם הממשי. לעובדה פשוטה זו השלכות על האופן בו אנו תופסים אינטראקציות בממשקי אדם-מחשב; הדרך בה אנחנו מגיבים לגירויים בעולם המפוקסל מבוססת במידה רבה על תגובות שלנו לגירויים חושיים בעולם הפיזי.
Continue Reading →
אני לא משתמש בתחבורה ציבורית על בסיס קבוע. התחנה רחוקה מדי מהבית, התדירות של הגעת האוטובוס לא מספקת. אני לא מצליח לתכנן את היום שלי ביעילות עם מידת אי-הודאות שמציעה התחבורה הציבורית. אבל השבוע, זו היתה יכולה אופציה לא רעה בהתחשב בנסיבות שהשאירו אותי ללא רכב זמין. Continue Reading →